מחשבותי על הא ועל דא

31 בדצמבר 2022. אני חורפת בספרד, הסתיו בהולנד קשה לי, בסוף הקיץ הימים הולכים ומתקצרים במהירות ובצד צבעי השלכת שאותם כן למדתי לאהוב עם השנים, מגיעים ימים בהם הצבע השולט הוא אפור וגם אני מתרוקנת מכל טיפת אור וחום. בצד זה, בנובמבר מתחילה היסטריית הסינטרקלאס החוגג את יום הולדתו ב 5 בדצמבר. הקדוש, הדומה באופן חשוד לסנטה קלאוס, מגיע להולנד בכל שנה בתחילת נובמבר עמוס במתנות לילדים – באניית קיטור, על סוס לבן, לבוש גלימה אדומה וחבוש כובע אדום מחודד, עטור זקן לבן, בידו מטה מעוקל וסביבו מפזזים ׳שוליותיו׳. פניהם של אלה צבועים בשחור, הם חובשים פיאות תלתלים שחורים, כובעים צבעוניים ולובשים חליפות צבעוניות. כבר בשנתי הראשונה בהולנד הזדעזעתי מהמחזה, כל כך צורם לעין בארץ עם עבר קולוניאליסטי עשיר, שבשטחיה באמריקה ובאסיה שירתו עבדים שחורים את האדון הלבן. לא הבנתי את העיוורון הקולקטיבי שאיפשר את הדבר הזה וכשילדי היו קטנים ורצו גם הם להתחפש כמקובל ל׳פיט השחור׳ כפי שנקראים ה׳עוזרים׳ השחורים, ניצלתי את ההזדמנות ואחד מהם היה דווקא ׳פיט הלבן׳. לפני כחמש שנים החלו תושבי הולנד השחורים להתנגד למנהג הפיט השחור ...