מחשבותי על הא ועל דא

מלחמה בארצי. ישראל. שקט בארצי. הולנד. מלחמה בראשי, מלחמה בליבי.   שלום בביתי, ברחוב, בעיר שלי. יום ראשון, סתיו, השמש זורחת והעצים משנים את צבעם.   מלחמה בארצי. ישראל. חבריי במלחמה ביניהם ועם עצמם, חבריי בישראל. חבריי בהולנד הרבה יותר רגועים, מאופקים ושמים את הדברים בפרספקטיבה.   חבריי בישראל מציפים אותי בכל מיני מסרים: ייאוש, פחד, בהלה ועצב וגם כעס ושנאה. לבי בוכה על הקורבנות, אני מבינה ייאוש ועצב. לבי פועם עם הפחד והחרדה, אני מכירה פחד.   לבי נשבר בגלל השנאה. השנאה שקבוצה כמו חמאס מטפחת, שנאה הרסנית וחסרת אבחנה. השנאה של הימין הקיצוני בישראל כלפי ערבים ומוסלמים, כלפי אלה מהם שחיים בישראל ובשטחים.   לבי נשבר בגלל השנאה. השנאה בין ימין לשמאל. אי ההבנה, ההאשמות ההדדיות, חוסר הרצון לראות את האחר כבן אדם. . לבי נשבר בגלל השנאה. השנאה שאנשים משליכים על העולם. הם אומרים: "אם אתה לא רואה שאנחנו צודקים, שאנחנו הקורבנות האמתיים, שהסבל של העם היהודי תמיד גדול מכל דבר אחר, אז אתה בור וטיפש. אז אנחנו שונאים אותך.’’   לבי נ...